צורות כורכומין ויעילותם מחקר ויישומים מבוססי כורכום, קובי עזרא

כורכומין מפעיל מגוון רחב של פעילויות פיזיולוגיות ותרופתיות מועילות, כולל נוגדי חמצון, אנטי עמילואיד, אנטי דלקתיים, אנטי מיקרוביאלי, אנטי ניאו-פלסטי, מנגנון חיסון, ויסות מטבוליזם, אנטי דיכאון, נוירו-הגנה ורקמות.

המסיסות הגרועה והספיגה הירודה שלה בצורה החופשית בדרכי העיכול והביצוע-הטרנספורמציה המהיר שלו למטבוליטים לא פעילים מגבילים מאוד את התועלת שלו כחומר מקדם בריאות ותוסף תזונה.

 

ההתקדמות האחרונה בפורמולות מיקרו-ננו של כורכומין עם ספיגה מוגברת מאוד וכתוצאה מכך רמות בדם רצויות של הצורות הפעילות של כורכומין מאפשרות כיום להתייחס למגוון רחב של יישומים פוטנציאליים, כולל טיפול בכאב, וכמגנים על רקמות.

למעשה ננוטכנולוגיה נחשבת שיטת העברת חומרים פעילים, כאשר באמצעות תהליכים ייחודיים נוצרים חלקיקים בממדי ננו (כלומר, 10⁹). עקב הגודל הקטן יותר הם בעלי שטח פנים גדול יותר מהנפח.

בנוסף יש לציין שמחקרים הראו תוצאות טובות, מדובר בספיגה משופרת של כפי 15-250 במקרים של תרופות, וספיגה של פי 5-25 של הרכיבים הפעילים שמצואיים בתוספי תזונה טבעיים.

יתרונות הננו טכנולוגיה לתעשיית תוספי התזונה: 

1. זמינות ביולוגית גבוהה יותר. 

2. הגנה על רכיבים פעילים מפני במערכת העיכול. 

3. יכולת להעביר בצורה הכי טובה (לפחות כיום) את הרכיבים הפעילים לרקמות היעד ולתאים. 

4. יעיל יותר גם במעבר של המחסום-דם-מוח (BBB). 

5. הרכיבים הפעילים נשארים זמן רב יותר במחזור הדם. 

6. בתרופות לרוב תופעות לוואי ממוזערות יותר.

כלומר שננו-רכיבים יכולים לחדור לרקמות ביתר קלות. הננוטכנולוגיה לשמש כמובילה להעברת חומרים פעילים בצורה אידאלית יותר. 

 

השימוש בצורות אלה של כורכומין זמינה מאוד ביולוגית מאפשרת כעת לבצע מגוון רחב של מחקרים מתאימים.

 

סקירה זו דנה בפורמולות שנועדו לשפר את הזמינות הביולוגית, מטבוליזם של כורכומין, קשרים בין מסיסות וגודל החלקיקים ביחס לזמינות ביולוגית.

 
מחקרים פרמקוקינטיים בבני-אדם הכוללים מוצרי כורכומין, כמו הידרוליזציה של דגימות פלזמה לכורכומין בדם, יישומים עדכניים של כורכומין ומטבוליטים שלו וכיוונים מבטיחים לתחזוקת הבריאות הכללית.

מקור ועוד..

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7144558/

כורכומין נסבל היטב בגופנו, אך זמינותו הביולוגית ירודה מאוד. נראה שהכורכומין אנו רעיל לבעלי חיים או לבני אדם ואפילו במינונים גבוהים. 

מחקרים אחרונים דנו בזמינות ביולוגית ירודה של כורכומין בגלל ספיגה לקויה, חילוף חומרים מהיר ופינוי מערכתי מהיר. 

נתונים פרמקוקינטיים מקיפים עדיין חסרים. 

לכורכומין מסיסות נמוכה במים; כתוצאה מכך, הוא בעל זמינות ביולוגית מוגבלת למסיסות, מה שהופך אותו לתרופה מסוג II במערכת הסיווג הביו-פרמצבטית. 

בנוסף, בגלל חילוף החומרים המהיר במעי ובכבד, כ- 60% עד 70% מהמינון של כורכומין הניטל בצורה אוראלית מופרש בצואה. 

ליפוזומים (Liposomes) הם שלפוחיות סינתטיות בעלות אופי גלובלי שניתן לייצר מפוספוליפידים (זרחן-שומני) טבעיים. 

הם מרכיבים מבנים קולואידליות (תרכובת אחידה של שני חומרים) המורכבות משתי שכבות שומניות, והן בעלות צורה כדורית בה שכבה דו שכבתית חיצונית מקיפה חלל מימי מרכזי. 

קוטר הליפוזום משתנה בין 25 ננומטר ל -2.5 מ"מ. הם פועלים ככלי עזר חיסוני וכנושאי תרופות. 

ליפוזומים יכולים להכיל יחד תרופות מסיסות או ליפופיליות. יתר על כן, הם מסוגלים להעביר תרופות לתאים ולמעשה כל תרופה, ללא קשר למסיסותה, יכולה להיתמזג לליפוזומים.